תמונות קיר לתקרה גבוהה

תקרה גבוהה משנה את המידה, לא את הטעם. סלון שגובהו 2.60 מטר סולח ליצירה של 80×120 מעל הספה. אותו קיר, כשהתקרה עולה ל 3.20 מטר, או כשיש חלל כפול עם מפלס עליון, משאיר את אותה יצירה קטנה באמצע שדה של צבע. השאלה שמעצב פנים או אדריכל שואלים לפני שסוגרים חתך היא מעשית: איזו מידה מחזיקה את הקיר, באיזה גובה תולים, ואיזה חומר שורד חלון גבוה.

המדריך הזה נכתב לחלל מגורים עם תקרה מעל הרגיל, וגם לחלל כפול. הוא אינו נוסחת ספה, ואינו כלל תלייה לדירה בגובה רגיל. שם מרכז היצירה יושב בגובה העיניים, והמידה נגזרת מרוחב הרהיט. כאן נוספים שני דברים: כמה קיר ריק נשאר מעל היצירה, והאם מישהו רואה אותה גם מהמפלס העליון.

מודדים את הקיר שהעין רואה

קודם מודדים את הגובה הנקי, מהרצפה המוגמרת עד התקרה, בלי פנל ובלי קרניז. אחר כך מסמנים את קו העיניים של מי שעומד בחלל, בערך 145 עד 155 ס״מ מהרצפה. היצירה לא צריכה למלא את כל הגובה. היא צריכה לשבת בתוך הרצועה שאנשים רואים כשהם נכנסים, ולא לטפס אל התקרה רק כדי לסגור שטח.

בתקרה של 2.70 עד 3.10 מטר, רוב הסלונים עדיין נכונים ליצירה אחת שמרכזה בקו העיניים. מה שמשתנה הוא המידה. 80×120, שנראית מלאה מתחת לתקרה נמוכה, מתחילה להיראות צפה כשיש מעליה יותר ממטר של קיר ריק. 100×150 נותנת נוכחות בלי לגעת בתקרה. משאירים לפחות 25 עד 40 ס״מ בין ראש היצירה לתקרה, כדי שהקיר ינשום.

בחלל כפול, מעל 4.50 מטר, לא תולים יצירה קטנה באמצע הגובה. היא נראית כמו נקודה על קיר גבוה. בוחרים אחת משתיים. יצירה אנכית אחת, 100×150, שתחתיתה קרובה לרהיט והמרכז נשאר באזור העין של קומת הקרקע. או שתי יצירות מאותה משפחה, אחת לקומת הקרקע ואחת למפלס. לא יצירה אחת שתלויה בין שתי הקומות ואינה שייכת לאף אחת מהן.

אם יש מפלס עליון שמשקיף על הסלון, בודקים את היצירה גם משם. פורמט אופקי רחב נחתך במבט מלמעלה. פורמט אנכי מחזיק את הגובה. לכן בקטלוג מחפשים מלבן לאורך, לא ריבוע. הריבוע יפה על קיר רגיל. על קיר גבוה הוא מאבד את הכיוון.

חומר מול חלון גבוה

תקרה גבוהה מגיעה כמעט תמיד עם חלון גבוה. הקיר שמול החלון מקבל אור ישיר בחלק משעות היום. זכוכית מחוסמת על הקיר הזה מחזירה את החלון ואת התקרה, והציור נעלם בתוך ההשתקפות. שם עדיף קנבס. הבד אינו מראה, והאור הגבוה יושב עליו בלי למחוק את הדימוי.

זכוכית מחוסמת מתאימה לקיר פנימי, כשהאור מגיע מהצד ולא חזיתית. היא נותנת עומק, וקל לנגב אותה. בחלל כפול עם מעקה זכוכית, לא מוסיפים עוד משטח מבריק מול המעקה. שני החזרים באותו מבט מעייפים. קנבס על קיר הסלון. אם רוצים זכוכית מחוסמת, אז על קיר הצד, אחרי שבדקו את ההשתקפות בשעה שבה החדר באמת מואר.

שלוש יצירות אנכיות מהקטלוג

לצורך המידה, שלוש יצירות אנכיות מאומנות מינימליסטית, כולן 100×150 על קנבס. אור נופל ב ₪1,990. קו של אור ב ₪1,950. שחר ראשון ב ₪2,030. המחיר הוא מחיר הקטלוג למידה ולחומר, לא הערכה. אותה מידה בזכוכית מחוסמת גבוהה יותר, והמספר המדויק מופיע בעמוד כל יצירה. בוחרים קנבס כשהקיר מול החלון, וזכוכית מחוסמת רק אחרי בדיקת ההשתקפות.

שלושת השמות שקטים. אין בהם דמות, אין בהם טקסט, ואין בהם נושא שמכריח את דיירי הבית לחיות עם סיפור של מישהו אחר. בחלל גבוה היצירה נראית מרחוק ומקרוב, ולכן דימוי פשוט מחזיק יותר מדימוי עמוס. קו, אור, ושחר מספיקים. הם גם יושבים יחד אם הדירה צריכה שתי קומות מאותה משפחה, בלי שהסלון והמפלס ייראו כמו שני בתים.

מה רושמים לפני הביצוע

בתוכנית לא כותבים תמונה לפי בחירת המעצב בלי מידה. רושמים חומר, מידה בסנטימטרים, ואת הגובה מתחתית היצירה אל הרצפה המוגמרת. אם יש מפלס, רושמים לאיזו קומה היצירה שייכת. הייצור בישראל, ואספקה עד 18 ימי עסקים, ולכן ההזמנה נכנסת ללוח לפני מסירת הריהוט, לא ביום התלייה.

הדמיה על תצלום הקיר מאשרת את המידה לפני הדפסה. בלי זה, 80×120 מאושרת על מסך ונראית קטנה בחלל. מצלמים את הקיר עם סרט מידה, או עם רהיט שרוחבו ידוע, כדי שההדמיה תשב על פרופורציה אמיתית. תקרה גבוהה מרמה את העין בצילום רחב. מה שנראה גדול בעדשה נראה קטן כשעומדים בחדר.

לפני שנועלים את ההזמנה בודקים עוד שלושה דברים. שהיצירה אינה חוצה מתג, פתח מיזוג, או קורת תאורה. שמשקל הזכוכית, אם נבחרה, מתאים לסוג הקיר, גבס או בטון. ושהגישה לחלל מאפשרת להעלות מידה 100×150 במעלית או דרך חדר המדרגות. מידה שנכונה על הנייר ואינה נכנסת לבניין אינה מידה.

בדירה עם כמה קירות גבוהים לא ממלאים את כולם. קיר אחד מקבל את 100×150. קיר שני, אם הוא מול חלון, נשאר בקנבס ובאותה פלטה. שאר הקירות יכולים להישאר בצבע הקיר. חלל גבוה כבר מדבר. עוד שלוש יצירות באותו מבט הופכות את השקט לרעש, והעין לא יודעת איפה לעמוד.